

תשכחו לרגע מהאיים, מהחופים ומהשמש של הקיץ. דווקא בעונות הקרות מתגלה חבל הפלופונס שבדרום יוון במלוא יופיו: ערי נמל ציוריות, כפרי אבן מוקפים ביערות, אגמים, יקבים, טברנות מסורתיות ואתרי עתיקות. מיכל מנור ביקרה ביוון שמחוץ לעונת התיירות
נתחיל בווידוי: אני לא מחובבות הקיץ וחופשות בטן גב מיוזעות ממש לא עושות לי את זה. ולכן ברגע שהטמפרטורות יורדות ועלי העצים משנים את צבעם לזהוב, ניתן לי האות לצאת לטייל.
השנה, נסענו לחופשה משפחתית בחבל הפלופונס (Peloponnese), חצי אי גדול שנמצא דרום מערבית לאתונה, במרחק שעתיים נסיעה.
הפלופונס מציע שילוב מגוון במיוחד של נופים וחוויות: מערים היסטוריות לחופי מפרצים כחולים ועד כפרי הרים שבהם החורף מביא איתו ערפל, שלג וקמינים בוערים. בסתיו מתכסים הכרמים והיערות בגוונים של זהב ואדום, עונת הבציר מביאה איתה פעילות ביקבים, ובחורף אפשר ליהנות מטיולים בטבע, מאתרי סקי קטנים ומארוחות ארוכות בטברנות מחוממות. היתרון הוא שאפשר לשלב בין כמה אזורים שונים באותו טיול, ולגלות יוון שונה מזו שרוב התיירים מכירים.

הפלופונס – חבל ארץ מגוון
אנחנו התמקמנו בווילה השוכנת על גבעה מעל העיר נאפפליו (Nafplio), ולא בכדי: נאפפליו, אחת הערים היפות והנעימות ביוון, היא נקודת פתיחה מצוינת לטיול בפלופונס.
העיר שוכנת לחופו של מפרץ ארגוליס, כ-140 קילומטרים מאתונה, ושימשה כבירתה של יוון העצמאית עוד לפני אתונה, בין השנים 1827 ל-1834. ההיסטוריה העשירה שלה ניכרת כמעט בכל פינה: סמטאות מרוצפות אבן, בתים נאו-קלאסיים, מרפסות מקושטות, כיכרות קטנות ומבנים שהותירו אחריהם הוונציאנים, העות'מאנים והפרנקים.
מחוץ לעונת התיירות העיר מקבלת אופי רגוע יותר, ואפשר לשוטט בנחת בעיר העתיקה, לעצור בבתי קפה ובטברנות וליהנות מהטיילת שלאורך הנמל.

נאפפליו היפה | צילום: מיכל מנור

תוססת גם בחורף | צילום: מיכל מנור
מול קו החוף ניצב מבצר בורצי (Bourtzi), אחד מסמליה של העיר, הבנוי על אי קטן במפרץ. מעל העיר מתנשא מבצר פלמידי (Palamidi), מבצר ונציאני מרשים מהמאה ה-18, שממנו נשקף נוף פנורמי של הגגות האדומים, הנמל והמפרץ. אם אתם חובבי מבצרים תוכלו לעלות אליו ברכב או לטפס במדרגות הרבות המובילות לפסגתו.

מבצר בורצי | Νίκος Βασιλειάδης from Pixabay
ההמלצה שלי היא בעיקר להקדיש זמן לסמטאות העיר העתיקה: מבוך סמטאות מעוטרות בבוגנוויליות, בתים צבעוניים, שפע של חנויות בוטיק מועצבות, סטודיוז של יוצרים (אפשר גם להצטרף לסדנאות), בתי קפה, ברים ומסעדות. היתרון הגדול של נאפפליו שגם מחוץ לעונה היא שוקקת חיים, המסעדות והחנויות פתוחות וחיי הלילה בה תוססים ומגוונים.
במרכז העיר העתיקה שוכנת כיכר סינטגמה, בה ניצבים כמה מהמבנים ההיסטוריים של העיר, ביניהם המוזיאון הארכיאולוגי, בניין הפרלמנט והמסגד הטורקי.

מבוך סמטאות | צילום: מיכל מנור

חנויות בוטיק | צילום: מיכל מנור
לא חייבים להיכנס למים כדי ליהנות מחופי הפלופונס. דווקא בסתיו ובחורף, ביום שמשי ובהיר, כדאי להקדיש כמה שעות לנסיעה לאורך החוף המערבי של מפרץ ארגוליס, מנאפפליו דרומה, לכיוון חופי ארקדיה. הדרך מתפתלת לאורך קו המים ומזמנת נופים יפים של המפרץ, ההרים שמקיפים אותו, מפרצונים קטנים וכפרי דייגים.
אפשר להתחיל בכפר קיברי (Kiveri), הנמצא כ-19 קילומטרים מנאפפליו, עם נמל קטן, סירות דיג, חוף חלוקי אבן וטברנות המשקיפות לים. משם ממשיכים דרומה לכיוון קסירופיגאדו (Xiropigado), כפר חוף שקט עם מפרצונים קטנים, ובהמשך מגיעים לפראליו אסטרוס (Paralio Astros), עיירת חוף נעימה עם נמל דייגים, טיילת, בתי קפה ומבצר עתיק הניצב על גבעה מעל היישוב. ביום נעים אפשר לעצור לקפה מול הים, לארוחת דגים או פשוט לשבת מול הנוף וליהנות מהשמש החורפית.

מפרץ קסירופיגאדו | צילום: מיכל מנור
מי שמחפש את יוון של כפרי האבן, יערות האשוח והדרכים המתפתלות בין ההרים, ימצא אותה בחבל ארקדיה (Arcadia), בלב הפלופונס. זהו אזור הררי המשתרע סביב רכס מנאלו (Mainalo), ובו כפרים מסורתיים, יערות צפופים, ערוצים, נהרות וגשרים עתיקים. בסתיו, ובעיקר באוקטובר ובנובמבר, היערות משנים את צבעיהם והנוף מקבל גוונים של צהוב, כתום וחום.
החורף מביא איתו טמפרטורות נמוכות, ערפל ולעיתים גם שלג, והכפרים ההרריים הופכים למקום מפלט למי שמעדיפים חופשה מול אח בוערת על פני בטן-גב בחוף. אחד היתרונות של האזור הוא האפשרות לשלב בין טיולי טבע, הליכות בכפרים, קולינריה מקומית וביקור באתרים היסטוריים.

שלכת בכפר היפה ויטינה בארקדיה | צילום: מיכל מנור
אחד הכפרים שאהבתי וכדאי במיוחד להכיר בארקדיה הוא ויטינה (Vytina), השוכן בגובה של כ-1,000 מטרים בלב הרי מנאלו. הכפר בנוי מאבן מקומית, ובמרכזו כיכר נעימה שסביבה בתי קפה, מאפיות, חנויות למוצרים מקומיים וטברנות. בחורף, כשהטמפרטורות יורדות ולעיתים יורד שלג באזור, ויטינה הופכת ליעד מבוקש לחופשה הררית, עם בתי אירוח מסורתיים, קמינים ואווירה כפרית. אחד המוצרים המזוהים עם האזור הוא דבש האשוחים, שנחשב למעדן מקומי, ולצדו אפשר למצוא גבינות, ממתקים מסורתיים, פסטות בעבודת יד ומנות בשר ותבשילים המתאימים במיוחד לימים הקרים.

כפר קסום הבנוי מאבן מקומית | צילום: מיכל מנור

מוכרים כאן דבש אשוחים | צילום: מיכל מנור
מחוץ למרכז הכפר כדאי לצאת להליכה ביער מנאלו, שבו שבילים העוברים בין עצי אשוח, אורנים וצמחייה הררית. אחת הנקודות המוכרות בסביבת הכפר היא דרך האהבה (Dromos tis Agapis), שביל יפהפה המוקף בעצים גבוהים, המתאים לטיול קצר ולצילום. חובבי ההליכה יכולים להצטרף גם למקטעים של שביל מנאלון (Menalon Trail), מסלול הליכה מסומן שאורכו כ-75 קילומטרים, המחולק לשמונה מקטעים ומחבר בין תשעה כפרים מסורתיים באזור.
מי שמגיעים בחורף יכולים לשלב גם ביקור באתר הסקי מנאלו (Mainalo Ski Centre), הנמצא באזור אוסטרקינה ומציע מסלולי סקי וסנובורד. חשוב לבדוק מראש את תנאי השלג ואת פעילות האתר, שכן פתיחתו תלויה במזג האוויר.

כיף לטייל בשלכת | צילום: מיכל מנור
הביקור בוויטינה יכול להיות בסיס לטיול בין כפרים נוספים באזור, ובהם דימיטסנה (Dimitsana) וסטמניצה (Stemnitsa), הנחשבים לשניים מהכפרים היפים של ארקדיה. דימיטסנה בנויה על מדרון הררי מעל ערוץ נהר לוסיוס (Lousios), ומציעה נוף מרשים של בתים מאבן, סמטאות צרות, אחוזות מסורתיות, מגדלי פעמונים וכיכרות קטנות. סטמניצה, לעומת זאת, היא כפר קטן ושקט יותר, הידוע בבתי האבן היפים שלו ובמסורת ארוכת שנים של צורפות ועבודות מתכת. שני הכפרים הם חלק ממסלול מנאלון.

הכפר ההררי דימיטסנה (Dimitsana) | Daniela Elena Tentis from Pixabay
תוספת נהדרת לטיול באזור היא אגם דוקסה (Lake Doxa), הנמצא באזור פניאוס (Feneos) שבמחוז קורינתיה, מצפון לארקדיה. האגם המלאכותי, שנוצר בשנות ה-90, שוכן בגובה של כ-900 מטרים ומוקף בהרים מיוערים בעצי אשוח, אורן ואלון. המראה שלו מזכיר לעיתים נוף אלפיני, בעיקר בימים שבהם פסגות ההרים מתכסות בעננים או בשלג. אחת התמונות המזוהות ביותר עם האגם היא של כנסיית אגיוס פאנוריוס (Agios Fanourios), הניצבת על לשון יבשה צרה החודרת אל תוך המים ונראית כמעט כאילו היא צפה על פני האגם.

אגם דוקסה | Georgios Pazios (Alaniaris)
אי אפשר לדבר על הפלופונס בלי להקדיש מקום גם ליין המקומי, ואחד האזורים המעניינים ביותר לחובבי יין הוא נמאה (Nemea), שבמחוז קורינתיה. לפי Wines of Greece, מדובר באזור היין האדום הגדול ביותר ביוון, שבו משתרעים כרמים על פני גבעות, עמקים ומדרונות הרריים, בגבהים ובתנאי אקלים משתנים. נמאה היא מולדתו של זן הענבים האדום אגיורגיטיקו (Agiorgitiko), אחד הזנים החשובים והידועים ביוון. הוא משמש לייצור מגוון יינות, החל מיינות צעירים ופירותיים ועד יינות אדומים מורכבים המיושנים בחביות, לצד יינות רוזה ויינות קינוח.
באזור פועלים כ-40 יקבים, בהם יקבים משפחתיים קטנים לצד אחוזות יין מודרניות, ורבים מהם מקבלים מבקרים לסיורים וטעימות. אנחנו ביקרנו בפאליבו אסטייט (Palivou Estate), יקבים נוספים שכדאי לבדוק הם סמלי אסטייט (Semeli Estate), גאיה וויינס (Gaia Wines) וגופאס (Gofas Winery). בחלק מהיקבים אפשר לשלב טעימות עם ביקור בכרמים ובמרתפי היין, ולעיתים גם ארוחה או טעימת מוצרים מקומיים.

כרם בנמאה (Nemea) | צילום: מיכל מנור
אם אתם חובבי עתיקות, תוכלו לבקר גם באתר הארכיאולוגי של נמאה העתיקה, שבו נמצאים שרידי מקדש זאוס, מוזיאון ארכיאולוגי ואצטדיון עתיק שבו נערכו המשחקים הנמאיים החל מהמאה השישית לפני הספירה. השילוב בין יין, היסטוריה ונוף כפרי הופך את האזור לתחנה מעניינת במיוחד בטיול חורפי בפלופונס. עוד אתר עתיקות ידוע בסביבה הוא התיאטרון של אפידאורוס (The Ancient Theatre of Epidaurus). זהו אחד התיאטראות העתיקים השמורים ביותר בעולם, הידוע באקוסטיקה המושלמת שלו.
ואם כבר מגיעים לאזור נמאה, כדאי להכיר גם את מנטיניאה (Mantineia), אזור יין נוסף הנמצא בסביבת העיר טריפולי, בלב ארקדיה (מתאים לעצירה בדרך בין אזור נמאה לוויטינה). בניגוד לנמאה המזוהה בעיקר עם יינות אדומים, מנטיניאה מפורסמת ביינות הלבנים המיוצרים מזן הענבים מוסקופילרו (Moschofilero).

התיאטרון של אפידאורוס | Lori M from Pixabay
הסתיו, בעיקר אוקטובר ונובמבר, הוא כאמור, תקופה מוצלחת במיוחד לטיול באזור: מזג האוויר בדרך כלל נוח יותר לטיולים רגליים, הכרמים והיערות משנים את צבעם והעומס התיירותי קטן.
החורף מתאים למי שאוהבים חופשות הרריות, אוכל מקומי ואווירה כפרית, אך חשוב להביא בחשבון שבהרים הטמפרטורות נמוכות ולעיתים יש שלג, ולכן כדאי להצטייד בביגוד מתאים ולבדוק את מצב הכבישים. גם שעות הפעילות של חלק מהאטרקציות והמסעדות עשויות להשתנות מחוץ לעונת התיירות.
מבחינת תכנון המסלול, מומלץ להקדיש לפחות חמישה עד שבעה ימים לאזור, כדי לאפשר שילוב נינוח בין נאפפליו, נמאה, ארקדיה והחופים. רכב שכור הוא הדרך הנוחה ביותר להתנייד באזור, במיוחד כשמעוניינים להגיע לכפרים קטנים ולנקודות טבע שאינן מחוברות היטב לתחבורה ציבורית.
מיכל בן ארי מנור היא עיתונאית ועורכת אתר VISIT. האינסטגרם של מיכל

חבל הפלופונס בסתיו | צילום: מיכל מנור