

גשרים ודרקונים, שווקים וטעמים. לובליאנה, בירת סלובניה, הוכרזה כבירת תיירות אירופאית לשנת 2027. מיכל מנור ביקרה בעיר וגילתה עיר ירוקה וחדשנית
הנציבות האירופית הכריזה בשישי האחרון (20 בנובמבר) על שתי הזוכות בתחרות בירות התיירות האירופיות לשנת 2027. בקטגוריית הערים המונות יותר מ-100 אלף תושבים זכתה לובליאנה בירת סלובניה, זאת לאחר שהרשימה את השופטים בזכות שילוב בין תיירות נגישה, קיימות ותרבות ופתרונות דיגיטליים.

לובליאנה היפה | צילום: מיכל מנור
סלובניה, שהייתה פעם חלק מיוגוסלביה, היא מדינה קטנה של כשני מיליון תושבים. היא לקחה לא מעט מהשכנות שלה, איטליה ואוסטריה, ובנתה לעצמה אופי משלה, שבו לאקולוגיה, לעיצוב נקי ולתרבות יש מקום של כבוד. את כל אלה מרגישים היטב בבירה, אחת הקטנות באירופה ובעיניי גם אחת הנעימות שבהן.
שלוש דמויות מלוות כאן את המבקרים: המשורר הלאומי פרנצה פרשרן, האדריכל יוז'ה פלצ'ניק, שעיצב חלק גדול ממה שתראו במרכז, ודרקון שהגיע ישר מהאגדות. את הדרקון תפגשו בכל פינה: כפסל, כציור גרפיטי על קיר ועל המזכרות בחנויות.
זו לא עיר של רשימות ואתרי חובה. היא מתאימה למי שאוהב לטייל לאט, לשוטט ברחובות בלי מטרה ולעצור לקפה או לגלידה על גדת הנהר. אין בה המוני תיירים, הקצב רגוע, ומי שבא בשביל האוכל והיין ימצא בה הרבה.

את הדרקון תפגשו בכל פינה | צילום: מיכל מנור
ישראייר טסה ישירות מנתב״ג ללובליאנה בעונת הקיץ, בין מאי לאוקטובר. בקיץ 2026 היו עד שלוש טיסות בשבוע, בימי שלישי, רביעי ושבת. מחוץ לעונה אין טיסה ישירה. משדה התעופה נוסעים כ-20 דקות עד העיר, ובמרכז עצמו לא צריך רכב בכלל.
עוד בירה קטנה וקרובה לסוף שבוע מחכה לכם בכתבה על בלגרד.
נהר הליובליאניצה (Ljubljanica) חוצה את מרכז העיר, ועל שתי הגדות שלו יושבות מסעדות ובתי קפה בזה אחר זה. עם השנים נבנו מעליו גשרים רבים, ולכל אחד מהם יש סיפור משלו. ההליכה מגשר לגשר היא דרך מצוינת להכיר את העיר, וזה המסלול שאני ממליצה עליו.

הנהר הוא העורק המרכזי של העיר | | צילום: מיכל מנור
יוצאים מגשר הדרקונים (Zmajski most), שנבנה ב-1901. קשה לפספס אותו: ארבעה דרקונים שומרים עליו, אחד בכל פינה.
בצד השני של הגשר מתחיל השוק המרכזי. לאורך הנהר נמתח המבנה המקורה שתכנן פלצ'ניק (אכסדרת פלצ'ניק), ובקומה התחתונה שלו יש שוק דגים וגם גלריה יפה לאמנות גרפית. ברחבה שמולו נפתח בכל יום חוץ מראשון שוק איכרים: פירות וירקות, פרחים, גבינות, בשר ומאפים, ולצידם דוכנים של מלאכת יד מקומית.

אכסדרת פלצ'ניק | צילום: מיכל מנור
ממשיכים על הגדה הדרומית, חולפים על פני גשר הקצבים, שמכונה גם גשר המנעולים, ומגיעים אל הגשר המשולש (Tromostovje). הגשר המקורי נבנה ב-1842, וב-1931 הוסיף לו פלצ'ניק שני גשרים צרים להולכי רגל, אחד מכל צד.
מעבר לגשר נפתחת כיכר פרשרן (Prešernov trg), ובמרכזה הפסל של המשורר. הכיכר מחברת בין העיר העתיקה לחלק המודרני, ובקיץ ילדים נכנסים לשחק במזרקת המים שבה. שימו לב לבניין האר נובו שבכיכר, שנבנה ב-1903 עבור חנות כלבו מקומית. היום הוא חנות אופנה גדולה של מותגים בינלאומיים, ומולו עומדת הכנסייה הפרנציסקנית הוורודה.

הגשר המשולש | צילום: מיכל מנור

גשר המנעולים | צילום: מיכל מנור
עכשיו עוברים לגדה השנייה, דרך הגשר החדש וגשר הסנדלרים (Šuštarski most). שניהם מצוינים לתמונה עם הנהר ברקע, וגם לאורך הגדה יש פינות ישיבה מעל המים, לצילום או להפסקה קצרה.
נובי טרג (Novi trg), הכיכר החדשה, כבר מזמן איננה חדשה. מזרקה גדולה תסמן לכם שהגעתם. ממנה נכנסים לרובע היהודי ולרחוב היהודים (Židovska ulica), שהיום מלא בגלריות ובחנויות בוטיק. ובימי ראשון בבוקר שווה לעבור בשוק העתיקות הקטן שנפתח על הגדה. בתקופת החגים הוא עובר לפעמים לכיכר הקונגרסים (Kongresni trg), כך שכדאי לבדוק לפני.

גשר הסנדלרים | צילום: מיכל מנור

נובי טרג, כבר לא כזו חדשה | צילום: מיכל מנור
חוזרים לגשר הסנדלרים, שגם אותו תכנן פלצ'ניק, וחוצים אל העיר העתיקה שלמרגלות גבעת הטירה. כאן כדאי להאט. Stari trg הוא רחוב ארוך להולכי רגל עם חנויות בוטיק קטנות ומיוחדות, מהסוג שכמעט נעלם מערים אחרות, ובתי קפה ומסעדות שקשה לעבור לידם בלי לשבת.
בהמשך הרחוב מגיעים אל Mestni trg, כיכר העירייה. בה עומדים בית העירייה ומזרקת רובה, שמסמלת שלושה נהרות: הקרקה, הסאווה והליובליאניצה. היכנסו לחצר הפנימית של בית העירייה, שמוצגות בה תערוכות של אמנים מקומיים. משם ממשיכים ברחוב עד שחוזרים אל כיכר השוק, וסוגרים מעגל.

כיכר מסטני | צילום: מיכל מנור
בעשור האחרון לובליאנה הפכה ליעד של אוהבי אוכל מכל אירופה. תמצאו בה הכול, ממסעדות מישלן ועד ביסטרו שכונתי שתיירים כמעט לא מגיעים אליו, וגם בתי קפה וברים ליין, בכל טווח מחירים. ויש דבר אחד שחוזר כמעט בכל מקום, גם בחנויות: כבוד לחומרי גלם מקומיים ולאקולוגיה, יחד עם יצירתיות ועין טובה לעיצוב.
Strelec יושבת בתוך טירת לובליאנה, ונכללת במדריך מישלן של סלובניה. אין בה תפריט: מגישים ארוחת טעימות של שבע עד תשע מנות, ועוד מנות קטנות ביניהן. האוכל מדויק, ההגשה אסתטית, והטקס כולו הוא חלק מהחוויה.
Grič, שמחזיקה כוכב מישלן, נמצאת כחצי שעה נסיעה מהעיר, בכפר Šentjošt nad Horjulom שעל ראש הר. השף לוקה קושיר הקים אותה בחווה שלו, ומבשל רק ממה שגדל בסביבה הקרובה. המטבח המקומי פוגש בה השפעות מיפן ומסקנדינביה, בצלחת וגם בעיצוב. גם כאן יש רק ארוחת טעימות, ארוחה לכל החושים שמצדיקה את הנסיעה.

מסעדת Grič| צילום: מיכל מנור
AFTR הוא ביסטרו צעיר ופאנקי של השף יורג זופן (Jorg Zupan). באותו מקום החזיקה בעבר המסעדה הקודמת שלו כוכב מישלן. הוא החזיר את הכוכב ופתח מקום קליל, עם נגיעות תל אביביות, מחירים נוחים ותפריט יצירתי שמוגש יפה.
Breg, המסעדה הנוספת שלו, יושבת על הטיילת היפה של הנהר, והמטבח בה נוטה לים התיכון.
Barra מתאימה כשמתחשק לגוון: סושי עם השפעות מפרו.
Fetiche Patisserie הוא בית קפה ופטיסרי במדרחוב של העיר העתיקה, לאוהבי קינוחים שנראים טוב בתמונה.

ביסטרו AFTR | צילום: מיכל מנור
שוק האוכל – Open Kitchen, אותו הקים היזם הישראלי, ליאור כוכבי, שמתגורר בלובליאנה מאז 2006, ציין ב-2026 את העונה ה-14 שלו.
יותר מ-65 דוכנים מכל סלובניה מגישים בו יותר מ-280 מנות, כל מסעדה בגרסת רחוב למנות הטובות שלה, ואף מנה לא חוזרת פעמיים. יש בו מטבח מקומי ובינלאומי, וכמה מסעדות שזכו מאוחר יותר בכוכב מישלן התחילו את דרכן בדוכן כאן. מה שהרשים אותי במיוחד הוא הניקיון: אין כלים חד פעמיים, ומקפידים על מיחזור, גם בפחים וגם בשלטים שמסבירים למבקרים איך ולמה.
מתי: בכל יום שישי שמשי, מסוף מרץ ועד הסתיו, בין השעות 10:00 עד 21:00 (בימים חמים עד 22:00). בגשם השוק לא נפתח.
כתובת: Pogačarjev trg, ליד השוק המרכזי

ליאור כוכבי בשוק האוכל שהקים | צילום: מיכל מנור
♦ Cafetino: בית קפה קטן ונעים במדרחוב של העיר העתיקה, עם תערובות קפה מכל העולם.
♦ TOZD: בית קפה ובר מעוצב ומקומי מאוד, שמוכר רק תוצרת סלובנית, מחומרי גלם של שוק האיכרים הסמוך.
♦ Landerik: ביסטרו לארוחת צהריים, עם מרכיבים מקומיים ויין סלובני.
♦ Georgie Bistro: מנות יצירתיות בהשראה מקומית ויינות מיוחדים.
♦ TaBar: בר שמתמחה ביין טבעי, ומגיש לצידו מנות קטנות בגרסה סלובנית. הוא עבר לאחרונה לCenter Rog, מפעל אופניים לשעבר שעבר שיפוץ.

לובליאנה – יעד של אוהבי אוכל | צילום: מיכל מנור
אל טירת לובליאנה (Ljubljanski grad) עולים בפוניקולר עשוי זכוכית. הנסיעה נמשכת דקה אחת. על הגבעה חיו בני אדם ברציפות כבר מ-1200 לפני הספירה. מהרחבה נשקפת תצפית יפה על העיר ועל ההרים שסביבה, ובחדרים ובאולמות מוצגות תערוכות על העבר של המקום.
שייט על הנהר מראה את העיר מגובה המים. לאורכו פועלות חברות פרטיות רבות שמציעות שייט של כשעה, ואני ממליצה לבחור שייט עם הדרכה.
פארק טיבולי (Tivoli) הוא הריאה הירוקה של העיר, עם מדשאות רחבות, גנים, פסלים ופינות משחק לילדים. בלב הפארק עומדת טירת טיבולי (Tivolski grad) מהמאה ה-17, ובה שוכן היום המרכז הבינלאומי לאמנות גרפית.

טירת לובליאנה מתנוססת ברקע | צילום: מיכל מנור
מי שאוהב אמנות רחוב צריך להגיע למטלקובה (Metelkova), לא רחוק מתחנת הרכבת. המבנים כאן היו מגורי צבא, שנבנו בידי הצבא האוסטרו הונגרי ושימשו אחר כך גם את צבא יוגוסלביה. שנתיים אחרי שסלובניה קיבלה עצמאות, ב-1993, תפסו אותם אמנים ופעילים והקימו בהם מרכז תרבות אוטונומי, בדומה לכריסטיאניה בקופנהגן. בבוקר המקום שקט, ואפשר להסתובב בנחת בין קירות הגרפיטי. בלילה נפתחים הברים והמועדונים, והמתחם מתעורר.
צמוד למתחם האלטרנטיבי קם רובע מוזיאונים בתוך מבני הצבא הישנים. יש בו המוזיאון לאמנות עכשווית, המוזיאון האתנוגרפי של סלובניה ושלוחה של המוזיאון הלאומי.
מיכל מנור היא עורכת מגזין VISIT. האיסנטגרם של מיכל

מתחם מטלקובה | צילום: מיכל מנור
בלובליאנה כדאי ללכת לאורך הנהר בין הגשרים והכיכרות, לאכול בשוק האוכל Odprta kuhna של יום שישי, לעלות בפוניקולר לטירה, לשוט על הליובליאניצה ולבקר במתחם אמנות הרחוב מטלקובה.
ישראייר טסה ישירות מנתב״ג ללובליאנה בעונת הקיץ, בין מאי לאוקטובר, עד שלוש טיסות בשבוע. מחוץ לעונה אין טיסה ישירה ללובליאנה.
משדה התעופה של לובליאנה נוסעים כ-20 דקות עד העיר, ובמרכז לובליאנה עצמו לא צריך רכב.
שוק האוכל Odprta kuhna בלובליאנה נפתח בכל יום שישי שמשי, מסוף מרץ ועד הסתיו, בין השעות 10:00 עד 21:00, ב-Pogačarjev trg ליד השוק המרכזי. בגשם השוק לא נפתח.
לטירת לובליאנה עולים בפוניקולר עשוי זכוכית, והנסיעה נמשכת דקה אחת. מהרחבה נשקפת תצפית על העיר ועל ההרים שסביבה.