

ממרבדים צהובים בין סלעי הבזלת של הגולן, ועד משטחי הגיר של הר הנגב: עונת החלמוניות כבר כאן, ובחלק מהמקומות היא כמעט מאחורינו. ריכזנו חמישה מסלולים בעקבות הפרח הצהוב
הפרח הצהוב הזה לא מחכה לגשם. החלמונית הגדולה היא צמח בעל בצל ממשפחת הנרקיסיים, והיא מוציאה את פרחיה הכתומים-צהובים מתוך אדמה יבשה לגמרי, צמוד לקרקע ועוד לפני שמופיע עלה אחד. העלים המסולסלים שלה יגיעו רק אחר כך, בחורף ובאביב.
היא נפוצה במיוחד בטורקיה, ואצלנו עובר הקצה הדרומי של התפוצה הטבעית שלה. לכן היא נדירה בארץ ומוגנת בחוק, ומופיעה רק בכמה אזורים: בחרמון ובגולן, בגליל העליון ובתחתון, בהרי יהודה ובנגב.
חשוב לדעת: כל פרח מחזיק רק זמן קצר, ומצב הפריחה משתנה משבוע לשבוע. כדאי לבדוק דיווח עדכני בקבוצת דיווחי פריחה בפייסבוק לפני שיוצאים לדרך.

חלמוניות ביער להב | צילום: דניאל זמלר
לאורך רכס בשנית, באמצע קו התלים של רמת הגולן, החלמונית לא פורחת לבד. לידה צומחת סתוונית התשבץ, מין נדיר שגדל אצלנו רק על כמה תלי געש בצפון הגולן. הפרחים שלה ורודים עזים, ועל עלי הכותרת מצויר דגם של משבצות קטנות, ומכאן השם. הצהוב והוורוד-סגול נראים מרהיבים במיוחד על רקע סלעי הבזלת הכהים והאדמה החרבה שהשאיר הקיץ.
הרכס עצמו הוא שרשרת של 11 תלי געש, באורך של כ-7 ק״מ, שנמתחת בין הר בני רסן בצפון להר עיקש בדרום. הגבוה מכולם הוא הר חוזק, בגובה 1,158 מטרים, וכאן מתחיל גם המסלול.

סתוונית התשבץ ברכס בשנית| צילום: יעל סלע רשות ניקוז ונחלים כינרת
ההליכה עוברת במקטע של שביל הגולן שיורד דרומה, בין עצי אלון פזורים, אל חורבות הכפר הצ'רקסי ג'ואיזה. ריכוזי החלמוניות הגדולים נמצאים ממש בתחילת הדרך, סמוך לחניה, כך שגם מי שמגיע עם ילדים קטנים יכול להסתפק בהליכה קצרה ולחזור. החלמוניות ברכס בשנית נמצאים קצת אחרי השיא, אבל הסתווניות
מי שרוצה להמשיך, ימשיך דרומה כקילומטר, ומשם השביל יורד בשיפוע מתון לכיוון דרום-מערב. בחורש שלאורכו גדלים זה לצד זה אלון התבור, האלון המצוי ואלון התולע. בהמשך חוצים דרך ג'יפים שמובילה לאלוני הבשן, ומכאן הנוף נפתח והשביל חשוף יותר לשמש.
בסוף הירידה מחכות חורבות ג'ואיזה, אחד מכמה כפרים צ'רקסיים שהוקמו בגולן בסוף המאה ה-19. עצי הצפצפה שלידן הם מקום טוב לעצור בצל. מכאן השביל פונה מערבה ויוצא אל כביש 98, כקילומטר דרומית לכניסה לאלוני הבשן. זה מסלול בכיוון אחד, ולכן כדאי להגיע עם שני רכבים ולהשאיר אחד בנקודת הסיום.
איך מגיעים לתחילת המסלול?
עולים בכביש 98 לכיוון אלוני הבשן. כ-1,700 מטרים צפונית לכניסה למושב יש פנייה מזרחה, ימינה למי שמגיע מדרום ושמאלה למי שמגיע מצפון, לכביש צר ומתפתל שמטפס אל הרכס. את הרכב משאירים בחניה ליד השלט הגדול של שביל הגולן, ונכנסים אל שמורת חזקה דרך המעבר שבגדר הבקר.
ווייז: הר חוזק
אורך: כ-3 ק״מ, בערך שעתיים וחצי, מסלול בכיוון אחד
דרגת קושי: קלה עד בינונית, מתאים למשפחות עם ילדים

חלמונית ברכס בשנית | צילום: יעל סלע רשות ניקוז ונחלים כינרת
כמה דקות נסיעה מירוחם מסתתרת שמורה שכל כולה הוקדשה לפרח הזה. שמורת חלמוניות ירוחם הוכרזה ב-2014, ובסוף אוקטובר השנה כבר נראו בה הרבה חלמוניות פורחות.
מהחניון יוצאים ברגל בשביל שמסומן בכחול, ונשארים איתו כשהוא פונה שמאלה ונכנס לאפיק יבש. אחרי כחצי קילומטר השביל מתעקל ימינה, ושם מחכה שלט שמכוון אל החלמוניות. מכאן אפשר לשוטט בחופשיות על הגבעות ולחפש את הפרחים. המקבצים היפים ביותר נמצאים בדרך כלל על המדרון הדרומי, השמאלי. מי שרוצה עוד, יכול לפנות לשביל השחור ולמצוא אחרי כמה עשרות מטרים מקבץ מרשים נוסף. חוזרים באותה הדרך.
שימו לב: השמורה נמצאת בתחום שטח אש של צה״ל, ולכן צריך לתאם את הביקור מראש. אל תעלו אל הרכס, שם שטח האש פעיל בתקופה הזאת גם בסופי שבוע.
ווייז: שמורת חלמוניות ירוחם, כ-2.5 ק״מ דרומית לירוחם בכביש 204
תיאום ביקור עם צה״ל: 08-9902926/7
אורך: כחצי קילומטר עד אזור הפריחה, הלוך וחזור באותה הדרך

פריחת החלמוניות בירוחם | צילום: אסף טמיר
רכס בוקר הוא אחד מחמישה רכסים שמרכיבים את הר הנגב, והשמורה החדשה יחסית שהוכרזה עליו נקראת על שם הפרח הצהוב. השמורה משתרעת על כ-19 אלף דונם, ומרחיבה את שמורת מצוק הצינים לרצף אחד של שטח מוגן.
יש סיבה טובה לכך שקוראים לחלמונית "פרח התדהמה הצהוב": כאן היא צצה ממש יש מאין, מתוך אדמה שעוד לא ראתה טיפת גשם. בצליה מתעוררים מעל הקרקע לשבועיים בערך בשנה, ולכן העיתוי חשוב.
את חלק מהדרך עושים ברכב פרטי, כל אחד לפי היכולות של הרכב שלו. רשות הטבע והגנים הסדירה חניה זמנית ליד עץ שיטה בודד, ושם מתחילה ההליכה. הצל של העץ הוא מקום מושלם לקפה של בוקר מול המפתח של נחל בוקר.
הולכים בשביל המסומן בשחור, ואחרי כמאתיים מטרים מופיעים משטחי סלע גדולים. הם אוספים את מעט הגשם שיורד באזור ומזרימים אותו ישר אל הבצלים, ובין הסלעים כדאי לחפש את הנסיכה הצהובה, לפעמים במקבצים קטנים ולפעמים לבד, בתוך כיסים קטנים של קרקע.
אפשר לחזור באותה הדרך, אבל אם יש לכם כוח, המשיכו בסימון השחור עד ראש השלוחה וחזרו משם במסלול מעגלי אל עץ השיטה. התצפית מלמעלה שווה את הטיפוס, ולאורך הדרך אפשר לפגוש גם בעלי חיים שגרים בשמורה, כמו סלעית ערבות, חרדון מדבר וצבי.
שימו לב: גם השמורה הזאת נמצאת בתחום שטח אש של צה״ל, וצריך לתאם את הביקור מראש.
ווייז: שמורת חלמוניות רכס בוקר
תיאום ביקור עם צה״ל: 08-9902926/7
אורך: החלמוניות מתחילות כבר אחרי כ-300 מטרים, וההמשך המעגלי עד ראש השלוחה הוא לבחירתכם

פריחת החלמוניות בשמורת טבע חלמונית רכס בוקר | צילום: גל ביסמוט, רשות הטבע והגנים
ליד להבים, בשולי יער להב, נמצא אחד מאתרי הפריחה הגדולים והמסודרים של החלמונית וגם סתווניות.
מהחניון יוצא שביל מעגלי של כמה מאות מטרים אל גיא קטן, ושם מאות חלמוניות צובעות את העמק בצהוב, בין שיחי סירה קוצנית וצמחים אחרים של ספר המדבר. כבר ליד החניון יש פרחים, אבל שווה לעלות גם לגבעות שמסביב, ליהנות מהנוף המדברי ולמצוא עוד מקבצים.
ווייז: חניית גבעות גורל, סמוך ללהבים
אורך: כמה מאות מטרים, מסלול מעגלי שחוזר לחניון
אם נשאר לכם זמן, המשיכו אל חורבת אבו חוף. מסלול מעגלי קצר, שנקרא שביל הזהב, עובר שם ליד מערת מגורים עתיקה, גת שבה הפיקו תירוש ליין, מחצבה ושרידי קולומבריום, מבנה עם כוכים קטנים לגידול יונים. על המדרון שליד הקולומבריום מחכים מרבדים יפים של חלמוניות שנמצאים לקראת שיא הפריחה ואליהם מצטרפות כעת הסתווניות.
איך מגיעים: נוסעים מזרחה בכביש 31 עוד כ-3 ק״מ, ופונים צפונה, שמאלה, לדרך הסלולה שנכנסת אל יער להב.
♦ שביל הפסגה בהר מירון
♦ יער ביריה
♦ יער יתיר
♦ מצוק מבוא חמה
♦ הגן הבוטני בירושלים
מחפשים עוד פריחה בהמשך השנה? הנה טיולי הפריחה המומלצים לכל עונה.

חלמוניות ביער להב | צילום: דניאל זמלר