מקטע 16 בשביל ישראל יקח אתכם מבית חנניה עד בית ינאי. במהלך המקטע תעברו בכפר הדייגים ג’סר א-זרקא, נחל תנינים, פארק השרון ונחל חדרה ותסיימו בגשר הצבים בנחל אלכסנדר. ריכזנו עבורכם את כל המידע עבור מקטע 16 עם נקודות התחלה וסיום, נקודות מים, אורך המסלול, חניוני לילה ומלאכי שביל
ג’סר א־זרקה הגשר הכחול, קרדיט: זאב שטיין, מתוך אתר פיקיויקי
התחילו את המסלול מהכניסה למושב בית חנניה. בצמוד לכניסה למושב בית חנניה תוכלו לראות שתי אמות מים עתיקות המובילות לקיסריה. המשיכו עם הכביש לכיוון דרום ותעברו את כפר הדייגים ג’סר א-זרקא (בתרגום מערבית: הגשר הכחול), זהו כפר דייגים צבעוני ושקט, המזכיר את כפרי הדייגים של אירופה. תמצאו בו חוף ים בתולי ונקי, מסעדות טעימות, ואווירה שקטה.
משם המשיכו עם השביל דרך תל תנינים זהו תל קדום ונמוך השוכן מערבית לכפר ג’סר א- זרקא. המשיכו ללכת דרך נחל תנינים (בערבית ואדי א- זרקא כלומר הנחל הכחול), זה הנחל הנקי האחרון בנחלי מישור החוף.
חוף ג’סר א זרקא, קרדיט: מרכז להבה סכנין
במאה ה-19 עדיין חיו בו תנינים הנתנו לנחל את שמו אך היום אין עוד חשש כזה. מכאן מצפה לכם הליכה נעימה וקלה לאורך החוף עד חוף האקוודוקט של קיסריה, לאורך כ-2.5 ק”מ.
לקראת סוף הקטע הזה מומלץ לעבור את הדיונות המכסות את האמה המערבית הגבוהה, וללכת לראות את הקצה הדרומי של אמת “הצינור” המזרחית. משם השביל ממשיך ועוקף את הגן הלאומי של קיסריה (אתם יכולים להיכנס לגן בתשלום נוסף). לקראת הכניסה לפארק נחל חדרה, חוצים את הנחל על גשר גדול והולכים אל הכניסה לפארק שפך נחל חדרה.
שמורת נחל תנינים, קרדיט: מיכל פריימן, מתוך אתר פיקיויקי
המשיכו עם השביל, עברו את מחלף אולגה, והגיעו אל פארק השרון ונחל חדרה, מומלץ להגיע לאזור הזה במיוחד בתקופות של סוף החורף והאביב. זהו גן לאומי פתוח עם מרחבי צמחייה, פרדסים, אקליפטוסים ובריכות חורף, שהגדולה בהן היא בריכת יער שבחורף מגיעות אליה ציפורים רבות ביניהן עופות מים נדירים ובאביב סביב הבריכה פורחים פרחים בשלל צבעים.
משם המשיכו דרומה עד גשר הצבים בנחל אלכסנדר, זהו מקום מעולה למנוחה קצרה מתחת לעצים הרבים והרחבים וצפייה בצבים הרכים. ליד הגשר יש גם עגלת קפה נחמדה שפתוחה גם בשבת. משם המשיכו עם השביל עד לחוף הרחצה של בית ינאי, זוהי גם נקודת הסיום של המסלול.
מתכוונים לטייל בשביל ישראל? כל המידע שתצטרכו נמצא כאן >>
גשר הצבים – נחל אלכסנדר, קרדיט: ישראל פרקר, מתוך אתר פיקיויקי