במרפסת או על אדן החלון: הכירו את הפרחים הכי יפים שתוכלו לגדל בבית

גיאופיטים בישראל

גיאופיטים הם קבוצת צמחים שמרתקת אותי במיוחד. איך יכול להיות שפקעת אחת של גיאופיט יכולה לפרוח כשנה אחר שנה באותה העונה?

ואיך היא מצליחה לפרוח על אדמות מסוגים שונים; אדמת לס, אדמת בזלת, אדמת סחף? ואיך קורה שהיא פורחת גם בים המלח ובפסגת החרמון? בחוף הים ובהר?

גאופיט GEOPHYTE הוא חלק מקבוצת צמחים מיוחדת. צמחים אלו, לאחר הפריחה שלהם, משירים את כל החלקים שמעל פני הקרקע ונשאר רק איבר אגירה שהוא תת קרקעי וגם בעל ניצן התחדשות.

פעמוני גשם, צולם ע”י עמית וקסלר

לכן צמחים אלו אשר מצויים בטבע, כל שנה מתחדשים בעונת הפריחה שלהם. דבר זה הופך אותם לצמחים רב שנתיים.

אותו איבר האגירה אשר נשאר מתחת לאדמה, יכול להיות מסוג פקעת או מסוג קנה שורש. בפקעת עצמה יש חומרי מזון אשר מזמנים אליה בעלי חיים הניזונים ממנה ובכך עלולים להכחיד אותה. הטבע הוא כה חכם שבחלק מהפקעות יש רעל אשר מונע מבעלי חיים לאכול אותן ובכך לפגוע בהן.

גיאופיטים יכולים לשרוד במשך עשרות ומאות שנים. כך לדוגמה, בשנת 2015 נמצאה בארץ פקעת של רקפת בת כ-200 שנים, בקוטר של 30 ס”מ! פקעת זו נמצאת במסגרת עבודות שימור והעתקה של פקעות ובצלים מטעם רשות הטבע והגנים, עבודות שעושים בשטחים שמיועדים לבינוי.

הפקעות ואני, צולם ע”י עמית וקסלר

נשאלת השאלה, איך אנשי רשות הטבע והגנים ידעו שהרקפת הזו בת מאתיים שנים? לפי החישוב הבא – פקעת של רקפת גדלה כסנטימטר אחד בממוצע בכל חמש שנים – ומכאן גילה – גיל הרקפת הוא כמאתיים שנים. פקעות של רקפת יכולות להגיע לגילאים מבוגרים יותר ולגודל עצום.

מי שייך למשפחת הגיאופיטים? סוגי צמחים בעלי פקעת שאתם מכירים – כלנית, נרקיס, כרכום, רקפת, סתוונית, חצב, אמריליס, אירוס (זה הזמן להזכיר לכם את הכתבה הקודמת שעשיתי על אירוסים) ועוד. כל הפרחים הללו הם גיאופיטים מסוג פקעות.

את האהבה שלי לגיאופיטים התחלתי לטפח ולחזק בשנת 2019. באותה שנה קניתי פקעות מכל הסוגים מחנות ידועה בצפון הארץ והכנסתי אותם למקרר למספר שבועות.

אירוס השומרון, צולם ע”י עמית וקסלר

כשהגיע הזמן, שתלתי את חלקים באדמה וחלקם הנחתי במים, על אבנים קטנות כאשר תחתית הפקעת נוגעת במים, וחיכיתי. חלק מהפקעות פרחו וחלק לא.

מאז כל שנה אני עושה ניסויים שונים עם גיאופיטים. השנה שתלתי גיאופיטים בעציץ, בשכבות לפי סוג גיאופיט. ניסוי זה נחל הצלחה חלקית בלבד. בנוסף הנחתי פקעות של יקינטונים בכלי מים, על אבנים קטנטנות והן פרחו ממש יפה.

איך מגדלים גיאופיטים בבית? אלו הגיאו-טיפים שלי

הכנה מראש

לכל גיאופיט יש את עונת הפריחה שלו. ההמלצה היא לקנות פקעות ממשתלות בחודשי הקיץ ולהכניס אותם למקרר מספר שבועות לפני השתילה באדמה.

יש פקעות שצריכות להיות יותר זמן בקירור לפני השתילה וכאלה שפחות, את כל המידע לגבי כל פקעת תוכלו למצוא באינטרנט או על גב שקית הפקעות שתרכשו.

פקעות, צולם ע”י עמית וקסלר

שתילה לפי חודשים

נרקיס יש לשתול בחודשים ספטמבר-אוקטובר. יקינטון וצבעוני – יש לשמור במקרר כחמישה שבועות לפני השתילה ולשתול בנובמבר- דצמבר.

כלניות ונוריות – יש להשרות במים כ-12 שעות לפני השתילה ולשתול בנובמבר-דצמבר. בית הגידול הכי טוב לגיאופיט הוא האדמה. אם אין לכם חצר, תוכלו לשתול אותם באדנית עם אדמה.

שמירה ואחסון

אם אין לכם חצר, על מנת להשתמש באותן פקעות בכל שנה, עליכם לשלוף את הפקעות מהאדמה, לייבש אותן טוב טוב ולשים במקום חשוך וקריר בבית וכמובן להחליף אדמה טרם השתילה הבאה. לקראת השתילה שלהם, כדאי להכניסם למקרר למספר שבועות.

יקינטון בזכוכית, צולם ע”י עמית וקסלר

גיאופיטים בישראל

יש הרבה מקומות בארץ בהם יש פריחה נרחבת של פרחים מסוג גיאופיט. בחרתי לספר לכם על מקום אחד שאני אוהבת במיוחד – תל יודפת.

מעבר להיסטוריה העשירה שיש על המקום הזה, יש שם פריחה מדהימה של אלפי חצבים, מאמצע אוגוסט עד אמצע ספטמבר בערך, לפני הסתיו.

בתל מסלול של כ-600 מטרים. אז רשמו לכם ביומן, ספטמבר, פריחת החצבים בתל יודפת. בווייז: תל יודפת. שעות פתיחה: פתוח 24/7.

חצבים תל יודפת, צולם ע”י עמית וקסלר

גיאופיטים בעולם

בחלק הזה אסקור מקומות בעולם אשר ידועים במיוחד בפריחת הגיאופיטים שלהם:

1. גני קוקנהוף, הולנד

בגני קוקנהוף אשר נמצאים במרחק נסיעה מאמסטרדם, נשתלים מידי שנה 7 מיליון פקעות פרחים על שטח של 320,000 מטרים רבועים. מקום זה הופך מאוד פופולרי מסוף חודש מרץ ועד אמצע מאי, זמן שיא פריחה הפקעות. בגנים פורחים בעיקר טוליפים, נרקיסים ויקינטונים. גני קוקנהוף נחשבים לגינת הפרחים הגדולה בעולם!

2. הבית של יו גי בנג, סאוסאן, קוריאה

שעתיים דרומית מסיאול נמצא הר שכולו מתמלא באביב בפריחה של נרקיס, שהוא גיאופיט. המקום פופולרי מאוד בתקופת זו ורבים באים לצפות בפריחה.

צולם ע”י עמית וקסלר

3. חבל הכף, דרום אפריקה

בחבל ארץ הזה ישנם תנאי מזג אוויר מיוחדים – בקצהו האחד אקלים ים תיכוני, בקצהו השני- אקלים מדברי, במזרח – אקלים סוב-טרופי.

בגלל תנאי מזג האוויר האלו ישנה פריחה מיוחדת באיזור זה. אחד הגיאופיטים המרשימים ביותר פורח – אמריליס בלה דונה או בשמו הנוסף מארש לילי. מדובר בזן אנדמי לאיזור.

לסיכום ובנימה אישית, גיאופיט הוא שיעור בסבלנות אדירה. שיעור בטיפול, מסירות  והמתנה. עד כמה שנקפיד על הכללים, ניתן לו מים, שמש ואהבה, קיים סיכוי שהוא יגיב בצורה מדהימה בשנה אחת ובשנה לאחר מכן – הוא עלול לא לפרוח.

יש המון משתנים המשפיעים על הפריחה של הגיאופיטים, ולא תמיד ניתן לצפות את ההתנהגות שלהם. אין לכם מה להפסיד, מקסימום תצליחו וזה ממש ירגש אתכם!

אהבתם את הכתבה? לחצו כאן כדי לראות עוד טיולי פריחה מומלצים >> 

חצבים תל יודפת, צולם ע”י עמית וקסלר